במסגרת היערכות המדינה לרעידת אדמה, נכנסה לתוקף בשנת 2005 תמ"א 38, תכנית מתאר ארצית שנועדה לעודד חיזוק של מבנים ישנים הנתונים בסכנת קריסה בעת רעידת אדמה. ואולם, על אף ההד התקשורתי שסבב סביב תכנית זו, המחוקק הותיר סוגיות רבות ללא מענה, באופן שיצר חסמים מהותיים במימוש התכנית.

לאחרונה, הוגשו מס’ הצעות חוק אשר נועדו לתקן ולזרז את ההסרה של מרבית החסמים הללו ולקדם משמעותית שיפוצם ובנייתם בפועל של מבנים בהתאם לתמ"א 38. כך למשל, לנוכח יכולתו של דייר בודד כיום לטרפד תוכניות לחיזוק לשאר דיירי הבניין, לאור דרישת הסכמתכלבעלי הדירות, מוצע תיקון לחוק המקרקעין לפיו המפקח על הבתים המשותפים יהא רשאי לאשר תוספת בנייה לבניין, אגב חיזוקו לפי תמ"א 38, גם אם רק2/3 (66%) מבעלי הדירותמבקשים זאת ובלבד שמספר הדירות שייבנו לא יעלה על 33% ממספר הדירות בבניין הקיים, וכן ששטח הדירות החדשות לא יעלה על 33% השטח הבנוי בבניין

כמו כן, הוגשה הצעה לתיקון חוק מיסוי מקרקעין וחוק התכנון והבנייה באופן שמכירת זכויות הבנייה ליזם שיבנה ויחזק את הבניין, תהאפטורה ממס שבח, ממס מכירה והיטל השבחהובלבד שבתמורה לזכויות הבנייה לפי תמ"א 38 בעלי הדירות יקבלו אך ורק שירותי בנייה ולא כסף, כשמקסימום השווי הוא שוויין של הזכויות הנמכרות. התנאי השני, הוא שבוצע חיזוק בפועל של הבניין בהתאם לנדרש בתמ"א 38.

לסיכום, נראה כי הצעות החוק שהוגשו, בהנחה שתעבורנה, צריכות להביא להסרת המגבלות העומדות כיום בפני דיירים ולמגמה רחבה של שיפוצם, עיבויים וחיזוקם של מבנים ישנים הנתונים בסכנת קריסה בעת רעידת אדמה. הכותב הינו שותף במשרד זילברמן, גרומן ושות’ אשר מתמחה, בין השאר, בליווי פרויקטים בכל רחבי הארץ במסגרת תמ"א 38.